תנ"ך על הפרק - איוב כד - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב כד

772 / 929
היום

הפרק

מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑יםוידעווְ֝יֹדְעָ֗יולֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ יַ֝חְבְּל֗וּ שׁ֣וֹר אַלְמָנָֽה׃יַטּ֣וּ אֶבְיוֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים ׀ בַּֽמִּדְבָּ֗ר יָצְא֣וּ בְּ֭פָעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ לֶ֝֗חֶם לַנְּעָרִֽים׃בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹיקצירויִקְצ֑וֹרוּוְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃עָר֣וֹם יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃הֵ֤מָּה ׀ הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י־א֥וֹר לֹֽא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו׃לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ יִֽקְטָל־עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃כִּ֤י יַחְדָּ֨ו ׀ בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת׃קַֽל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־יִ֝פְנֶה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּֽחַיִּֽין׃יִתֶּן־ל֣וֹ לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃וְאִם־לֹ֣א אֵ֭פוֹ מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ערום ילינו מבלי לבוש וכו' והנמשכים. יש לדקדק למה בגוזלים נקט לשון רבים הכל ילינו יגזלו יחבלו הלכו וכו' ובנגזלים נקט לשון יחיד ערום משד יתום עני. ופירש הרב מהר"ר יוסף דוד ז"ל בספר צמח דוד פרשת נח דף כ"ח דהכונה שהיו מדקדקים לגזול פחות מפרוטה ולכן היו מתחברים רשעים רבים על יתום אחד ועני אחד וגוזלים כסותו כדי שיגיע לכל אחד פחות מפרוטה ועל זה מרגיש אם כן למה נענשו הלא פחות מפרוטה אפילו לישראל שרי וכ"ש לב"נ דליכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור לז"א שאין להליץ עליהם כן שהרי בין שורותם יצהירו וכו' שלא היו מניחים לאכול פועל בכרם בטענה דהוי גזל כמו שפירשו המפרשים והיאך הוא גזל והרי לישראל שרי וכ"ש לב"נ אלא על כרחך הוו סברי דאיכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור ואם כן איך היו מתירין לעצמן החמס בטענה דלישראל שרי וכו' הלא הם סוברים דאיכא מידי לכן נענשו עכ"ד:מעיר מתים ינאקו וכו'. פירש רלב"ג ז"ל מן העיר יצעקו האנשים מפני החמס שנעשה להם ותרגם המתרגם ואלוה לא ישים תפלה לא ישוי חובא. ואפשר לפרש מעין דוגמא של מעלה דרך הרב מהר"ר יוסף דוד ז"ל דבסמוך והכונה מעיר מתים ינאקו על הגזל שהיו גוזלים פחות מש"פ וכמ"ש בב"ר ובירושלמי פ"ד דמציעא שאדם אחד היה מביא קופה מלאה תורמוסים ואנשי דור המבול כל אחד לוקח פחות משוה פרוטה וכתב הרב זרע בירך דלדין ב"נ לא הועילו דב"נ נהרג על פחות מש"פ אך הם רצו להעמיד דבריהם על דין תורה כדיני ישראל ובשלמא אם היו מקבלים התורה תינח אבל כיון שלא רצו לקבל התורה ימותו ולא בחכמה עש"ב גם ארז"ל שהיו חוטאים בנערה המאורסה ונתן טעם הרב יפ"ת דב"נ אינם חייבים בנערה המאורסה ונמצא דהנך אינשי סגן בעלילותא ותפסי חבלא בתרי רישי דלגבי פחות מש"פ הוו נהיגי כדת של תורה ולגבי נערה המאורסה כב"נ. וביותר יגדל אשמתם דבדין גזל ופחות מש"פ היו עושים להפך שלא היו מניחים לפועל לאכול בכרם כלל דלישראל שרי וכמ"ש הרב מהר"י דוד ז"ל מהמפרשים. וז"ש מעיר מתים ינאקו על הגזל שהיו גוזלים פחות מש"פ ונפש חללים תשוע דהגוזל לחבירו כגוזל נפשו כמשז"ל והיינו דקרי להו חללים וטעמם דע"פ התורה פחות מש"פ אינו כלום והאמת כן ואלוה לא ישים תפלה לא ישוי חובא. אך הם היו במורדי אור מרודין באוריתא כמו שתרגם המתרגם דתורת ה' מאסו כמ"ש רז"ל בש"ר פרשת משפטים ודעת דרכיך לא חפצנו זו תורה. וכי תימא כבר נתרצו לדון כדין התורה לז"א ולא ישבו בנתיבותיו דחטאו בנערה. ואפילו כדין גזל לא היו מניחים פועל בכרם לאכול כאמור:ומשך אבירים בכחו וכו'. אפשר לפרש ומשך היצה"ר אבירים אנשי דור המבול בכחו. יקום נח על ידי שהוכיח לדורו כמ"ש ז"ל ניצול וקימה היתה לו. ולא יאמין בחיין אך הוא בעצמו לא היה מאמין שינצל. אמנם יתן לו לבטח וכו' כמו שתרגם המתרגם יהיב ליה תיבותא לרחיץ וסתמיך והגם דלא אלים זכותיה כל כך מ"מ לפי דורו היה צדיק וז"ש ועיניהו על דרכיהם ומשו"ה ניצול וכמש"ה אותך ראיתי צדיק בדור הזה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך